"אמלתרה"? "אמלתראות"? "קורה או מערכת קורות להחזקת התקרה" (מילון אבן-שושן המרוכז, 2004)

יום שלישי

נאמנות

פגשתי הלילה את א"י, עמו לא התראיתי מזה כחצי שנה. אלמלא הנאמנות לאיש היפה, היינו, א"י ואני, מגיעים למצבים ש- - נו, אתם כבר מבינים לבד. אבל א"י ואני יכולים לשמור על קשר גם בלי שאשבור את הנאמנות לאיש היפה. לא אכחיש: הפיתוי היה שם לא פחות משא"י ואני היינו. כל אימת שניסיתי לשכוח מהפיתוי, הפיתוי דפק לי זפטה לפנים. אבל בכל זאת נשארתי נאמנה לאיש היפה, וטוב שכך.



א"י עזר לי. כבר בהתחלה, בטלפון, עוד לפני שנפגשנו, סיפרתי לו על האיש היפה, הסברתי לו את המצב. הוא שאל קצת שאלות, מה שהיה די מתבקש, משום שהוא מכיר אותי ואת הגישה שלי למונוגמיה, ויודע שאני לא נכנסת לדבר שכזה ככה סתם. הוא שאל בקצרה, עניתי בקצרה, הוא הבין. הוא ידע בבירור שאני מתמודדת עם פיתוי כשאני איתו. הוא ידע בבירור שאם הוא ינסה להדיח אותי – אתקשה לעמוד בפיתוי. הוא ידע בבירור שלולי הקשר עם האיש היפה... וגו'. אף על פי כן, הוא קיבל את המצב בגישה נעימה ותומכת. הוא שמר עליי, שלא אבגוד. שאשאר נאנמה לאיש היפה, ויותר מכך – שאשאר נאמנה לעצמי.



זה, בין היתר, משהו שאני אוהבת בא"י. הוא מבין עניין. הוא מבין, למשל, שכשאני נשארת נאמנה לאיש היפה, אני נשארת נאמנה לעצמי.



א"י הוא לא רק גיבור-על. הוא גם חבר טוב.



יום ג', כ' במרחשוון, תשס"ט

אין תגובות: