אני חושבת שיש מצב שאני מתגרה במיוחד מנשים ומא-נשים ששמם מתחיל באות אל"ף. אני מנסה לחשוב על שמות של נשים וא-נשים שגמרתי איתם. אנשים שגירו אותי ממש, ולא, נו, אתם יודעים, לא בדיוק, אבל בערך, בים, בם, בום, מתי הוא יגמור כבר וילך. אני מנסה לחשוב על שמות של נשים וא-נשים שגירו אותי ממש, עד כדי גמירה, והמון שמות מתחילים באות אל"ף. אם לא השם הפרטי, אזי שם המשפחה. אבל האל"ף נמצאת שם.
אני חושבת שיש מצב שמנעתי מעצמי לגמור עם נשים ועם א-נשים ששמם לא מתחיל באות אל"ף, ואני חושבת שאני נמשכת דווקא אל אנשי האל"ף בגלל שהשם שלי מתחיל באות בי"ת, ושתי התובנות האלה מפחידות אותי מעט. אגב: "אמלתרה" הוא השם שלי כאן וכמעט רק כאן. אז לא אליו אני מתכוונת, אלא לזה שמשמש אותי בדרך כלל, ביום-יום. אותו אני מוסרת, בדרך כלל, כאשר אנשים שואלים אותי לשמי. אני מתכוונת, בקיצור, לשם שאינו מופיע כאן, והוא זה שמתחיל באות בי"ת.
אני חושבת שיש מצב שמנעתי מעצמי לגמור עם נשים ועם א-נשים ששמם לא מתחיל באות אל"ף, ואני חושבת שאני נמשכת דווקא אל אנשי האל"ף בגלל שהשם שלי מתחיל באות בי"ת, ושתי התובנות האלה מפחידות אותי מעט. אגב: "אמלתרה" הוא השם שלי כאן וכמעט רק כאן. אז לא אליו אני מתכוונת, אלא לזה שמשמש אותי בדרך כלל, ביום-יום. אותו אני מוסרת, בדרך כלל, כאשר אנשים שואלים אותי לשמי. אני מתכוונת, בקיצור, לשם שאינו מופיע כאן, והוא זה שמתחיל באות בי"ת.
אל"ף מופיעה לפני בי"ת בסדר האל"ף-בי"ת העברי. אוה, הנה, גם קוראים לו "אל"ף-בי"ת". אין ספק: אל"ף לא סתם נמצאת לפני הבי"ת, היא לפני כל האותיות. אל"ף לפני כולן. אל"ף היא הראשונה, והראשונה במעלה.
אני חושבת שאולי אני מחפשת נשים וא-נשים שיהיו טובים ממני, נעלים עליי. אני אוהבת שהם משפילים אותי, אני אוהבת לציית להם, גם בדמיון וגם (במיוחד) בפועל ממש. אמנם קלטתי את זה רק עכשיו, אבל העובדה שהשם שלהם מתחיל באות אל"ף ממש מסעירה אותי, אתם יודעים, כמו שצריך, ברגעים הנכונים. אמרנו שהם אל"ף, והרי אני בי"ת. אני נחותה מהם. אוטומאטית, אני בזויה.
אבל לא מאז ומעולם זה היה ככה. אם אני חוזרת (או "נסוגה", בעצם) מספיק שנים אחורה על ציר הזמן שבתרשימים שבזיכרון, אני מוצאת גם נשים וא-נשים ששמותיהם מתחילים בכל מיני אותיות. אם אני נסוגה מספיק שנים אחורה, אני מוצאת מ"ם (מתיתיהו), למשל. או-הו, והנה, עכשיו, בראש שלי, מ"ם היא אות של פנטזיה. אני מוצאת שם גם סמ"ך (סופי), ויו"ד (ירדן). או-הו, כמה שיו"ד. אין לכם מושג עד כמה שיו"ד. אם לא די בכך, ישנה גם נו"ן (נועה), אותה פספסתי בגלל קהות חושים, ואבדו עקבותיה.
בעצם, אני כבר לא בקשר עם אף אחד מהאנשים האלה.
אולי זו הסיבה שהדחקתי חלקים נרחבים מהמיניות שלי – העדר האל"ף? אמרו לי, קוראים יקרים ומדומיינים – הייתכן? איזו פאשלה. אחרי שחזור קצר וחובבני של תהליך שחרור החסימות המיניות שלי, זה המתקדם לאיטו, בצעדי צב אך בעקביות, במשך השנים האחרונות, אני מוצאת שהאנשים שהועילו לי במיוחד היו (רובם המוחץ, אם לא כולם, והסייג הזה כאן רק משום שאני לא סומכת על הזיכרון שלי) אנשי אל"ף.
אפילו הפנטזיות מתרכזות באנשי אל"ף: נתן אלתרמן, אי. אי. קאמינגס, ועוד. אם כי לא כולם (כי ישנה רות ממגילת רות, למשל, וגם לאונרד כהן). אבל אף על פי כן, מוזר.
יום ג', כ"ה באב, תשס"ח
