האיש היפה צועק. האיש היפה כועס. האיש היפה דורש. האיש היפה נוזף. האיש היפה מדבר בקוצר רוח. הוא הזהיר אותי מראש. הוא אמר לי שהוא לא נחמד. ולא בכדי, כך מסתבר.
כואב לי עכשיו, ואני מרחמת על עצמי. האיש היפה מכאיב לי. הוא מצלצל שוב, והפעם יש נימה של רוך בקול שלו. אני אומרת לו:"יש נימה של רוך בקול שלך". אני מודה לו על הרוך. הוא משיב: "אין רוך. רק עייפות".
הוא חולה. הוא מרגיש רע. במקום לעזור לו, אני מרחמת על עצמי. ואז אני מרחמת על עצמי, על שריחמתי על עצמי. אלה סממנים של חוסר-תפקוד.
כואב לי עכשיו, ואני מרחמת על עצמי. האיש היפה מכאיב לי. הוא מצלצל שוב, והפעם יש נימה של רוך בקול שלו. אני אומרת לו:"יש נימה של רוך בקול שלך". אני מודה לו על הרוך. הוא משיב: "אין רוך. רק עייפות".
הוא חולה. הוא מרגיש רע. במקום לעזור לו, אני מרחמת על עצמי. ואז אני מרחמת על עצמי, על שריחמתי על עצמי. אלה סממנים של חוסר-תפקוד.
יום ג', ג' בתשרי, תשס"ט
