גוף

א
האיש היפה שוכב על הגב ברגליים פשוקות. הוא יורק על כף היד שלי. אני מאוננת לו. הוא כבר גמר פעם אחת, ועכשיו יש לנו זמן. אני חולה הלילה, ומפחדת מהגוף שלי. אני מרשה לעצמי להתפנק, להתעייף, להתבונן. הפער שבין צבע עור הזין שלו לצבע עור הבטן והירכיים משגע אותי. "את אוהבת להסתכל עליו?" הוא שואל על גוף שלישי, ומתכוון לחלק מעצמו. "כן", אני עונה מיד, לא מסיטה את המבט.

"כן, אני אוהבת". אני עונה בקול רם. הוא לא רוצה שאלחש. הוא מלמד אותי לדבר. אני מרגישה זרמי חשמל, למטה, וחושבת: "הוא יפה". חושבת בלי לדעת למי מהם אני מתכוונת, ואם אני בכלל מתכוונת רק לאחד מהם או לשניהם, ואם אני מתכוונת בכלל.

ב
כשהוא מדבר על היד שלו, למשל, הוא לא אומר "היא". הוא אומר "היד שלי".

יום ג', א' בתשרי, תשס"ט