"אמלתרה"? "אמלתראות"? "קורה או מערכת קורות להחזקת התקרה" (מילון אבן-שושן המרוכז, 2004)

יום חמישי

מילים יפות

אוֹזן, האזנה, איזון

אזהרה (אז הרה)

אלמלא

אמון, אמונה

אנחה, הנחה

בר (כל המשמעויות ה"שונות")

גשם, גשמי, מגושם, מתגשם

דבר, דבּרן, דבּרנוּת, דיבור, הדברה

דישון, מדושן, דשן

דרדק

הבל (הבל הבלים, הבל פה)

הודיה (הוד-יה, הוד-היה)

הַמְצָאָה, הִמָּצְאוּת, הִתְמַצְּאוּת, מְצִיאָה, מְצִיאוּת

הפסקה, פסוק, פסיק, פסיקה, פסקנות

וידוא (ודאות), וידוי (התוודות)

זחיחות, זחוח, זחוחה, זחוחות, זחוחים

חג, חגיגה, חגיגיות

טיעון, טעינה, טענה

יוֹם, יוֹמִי (יוֹמִיּוּת), יוֹמְיוֹם, יוֹמְיוֹמִי (יוֹמְיוֹמִיּוּת), יוֹמָן, יוֹמָנַאי (וגם המילה "יוֹמָנַאוּת", שמשום מה נעדרת מהמילונים, ובלית מילון בוודאי ניקדתי אותה שלא כראוי)

יֵצֶר, יְצִירָה

כאילו (כ-אילו)

כן, כנוּת

לָכֵן

לעולם (אל עולם), מעולם (מן עולם)

מונח (ולעומת זאת: מושג), מושג (ולעומת זאת: מונח)

מִלּוֹן, מילה, מילים

מציאת חן, מציאת חן בעיני פלוני, א גרויסה מציאה

מקור, מקוריות

משך, המשך, משיכה, התמשכות, מושכות

מש"ל (מה שצריך להוכיח)

משאלה (מ-שאלה)

נושא (נושא בעול, נושא המשפט)

סך

סרבנות

עין (עיניים), עיון

עמילן

פֶּה, פֹּה, פֵּה

פן, פנים

צקצוק

צרצר

קלקר

ראש, ראשון, ראשוניות, ראשית

שעווה

תוקף (שם ופועל)

Admit

Awe

Nevertheless

Noteworthiness

Nowadays

Paronomasia

Quicquid, Quidquid, Quisquis

Thus

Tietotaito

Whim

יום ה', כ"ד באייר, תשס"ח

מבנה השיחה משתנה

ישנם גשרים בין התקשורת הטלפתית והתקשורת הגשמית. ישנם דברים שלא שייכים רק לזו או רק לזו, אלא הם בבעלות משותפת של השתיים. למשל: שיחות גשמיות בהן המשוחחים מודעים לצורך של הזולת לברור מילים וכוונות.

אני מחבבת שיחות מהסוג הזה. כגשר, הן מתאימות למצבי. ניתן להרחיק בהן לכיוון העולם הטלפתי, אבל ניתן גם להישאר קרוב מאוד לעולם הגשמי. אני בדרך כלל נשארת קרובה מאוד לעולם הגשמי.

חציית הגשר מרתיעה אותי. מי יודע מה נמצא בצד השני? כבר למדתי שהשאלה "מה לומר עכשיו" משתנה ללא היכר בזכות ההנחה שהזולת מודע לקיומה; מה קורה כאשר ההנחה היא לא רק שהזולת מודע לקיומה, אלא שהוא מודע גם לכל מה שמתלווה אליה, לרבות תהליכי המצאת התשובה? ואיך מתמודדים עם האחריות הנובעת ממודעות ללבטי הזולת?

כללי הנימוס של התקשורת הטלפתית לא נהירים לי. אני מפחדת שבסופו של דבר אעצבן מישהו חזק, ואז... אוי ואבוי. אוף. גם עם כללי הנימוס של התקשורת הגשמית אני לא תמיד מסתדרת, אבל לפחות אני מיומנת בה מספיק כדי להימנע ממכות.

יום ה', כ"ד באייר, תשס"ח

תקשורת

חונכתי להאמין שטלפתיה הוא הבל הבלים, וטרם נתקלתי במשנה סדורה העוסקת בנושא ומניחה את הדעת. עם זאת, ברור לי שישנה תקשורת מהסוג הזה. תקשורת מטא-פיזית. תקשורת על-גשמית.

ההתעסקות בטלפתיה די מרתיעה אותי. אני נבהלת מהאמונה בקיומה, כי יש בכך סכנה של טירוף. אני נבהלת גם מעצם קיומה, כי אם היא קיימת - כל מיני דברים שאני חושבת על העולם בטלים ומבוטלים.

אני אכן נמנעת ממנה, אולי יותר מהראוי. בהתאם, היכולות הטלפתיות שלי אינן משוכללות. הן בוסריות ומנוונות בעת ובעונה אחת. אין לי אלא להתנסות בה, אם בכלל, בזהירות ולאט.

יום ה', כ"ד באייר, תשס"ח