"אמלתרה"? "אמלתראות"? "קורה או מערכת קורות להחזקת התקרה" (מילון אבן-שושן המרוכז, 2004)

יום שישי

גוף ותקווה

כשאני מעשנת סיגריה, אני נרגעת.
כשאני בולעת כדורי ברזל ו-B12, אני נעשית חסונה יותר.
כשאני ישנה כראוי, אני מרגישה מרוכזת יותר.
כשאני מונעת מעצמי שינה, אני מתעייפת.
כשאני מתקלחת, אני מתרעננת.
כשאני לומדת, אני משכילה.
כשאני משתכרת, אני משתחררת מעכבות.
כשאני מתכסה בשמיכה, אני מתחממת.
כשאני אוכלת יותר מדי, אני מיטמטמת בשובע.
כשאני מזדמבתת מול הטלוויזיה, אני מתדכאת.
וכו'
וכו'
וכו'

החיים הגשמיים האלה מלאים בדרכים. ואני חיה בחיים הגשמיים האלה. אני צריכה ללמוד את הדרכים שמתאימות לי. אל לי להתכחש לטבע שלי, המושפע. למעשים שלי יש השלכות, וראשית ההשלכות האלה – בי. אני חיה בחיים הגשמיים האלה. ולזמן יש משמעות. מי שטרח בערב שבת וכו'. אני צריכה לשנות הרגלים. אני צריכה ללמוד ולדאוג לעצמי. ללמוד מה טוב לי. להציל את עצמי. ואם אין אני לי. ואם לא עכשיו.

אבל ככל שאני מרגישה טוב יותר, כך אני מתנשאת יותר. מתייהרת. מנכרת. ולא טוב לי להתנשא, להתייהר, לנכר. אבל ככל שאני מרגישה טוב יותר, כך אני מתנשאת יותר. מתייהרת. מנכרת. מה זה מלמד? אולי השגתי את מעט הצניעות שהשגתי, ע"י הנמכת עצמי, פגיעה בעצמי. והיה עליי ללמוד צניעות ע"י הכרה בחשיבותו של העולם, ע"י הוקרת הזולת. לא למדתי נכון. אבל אפשר לשנות הרגלים.

יהיה קשה. יהיו כשלונות בדרך. אבל לא יהיו כשלונות מוחלטים. אין כשלונות מוחלטים. אפשר לשנות הרגלים. אפשר ללמוד לחשוב אחרת. לחפש, ובמידת מה גם למצוא, דרכים נכונות. פנימה והחוצה. אפילו דרכים גשמיות נכונות. יום אחר יום. שעה אחר שעה. כל מבחן, בעתו. בלי לחץ. כשאגיע אל המבחן הבא, כבר אהיה אחרת. אז מוטב לי שאתמקד במבחנים הנוכחיים. יום אחר יום. שעה אחר שעה. כל מבחן, בעתו. פשוט לחיות. בלי לחץ.

יום ו', ט"ו בכסלו, תשס"ט.