"אמלתרה"? "אמלתראות"? "קורה או מערכת קורות להחזקת התקרה" (מילון אבן-שושן המרוכז, 2004)

יום ראשון

זין! כוס! רקטום! פטמות!

זה קורה לי לפעמים. אני מגלה מילה חדשה, ומשתמשת בה המון. חושבת אותה המון. קצת כמו ילדה קטנה שפתאום מגלה שהיא מסוגלת לבטא מילים גסות, ומאותו רגע, לפעמים במשך זמן רב, רב עד כדי מיאוס, כל מילה שנייה שלה היא מילה גסה. כאשר מבקשים ממנה בנימוס: "חמודה, תעבירי לי בבקשה את הצלחת", היא עונה: "פיפי". כאשר מגיע הזמן לומר לסבא ולסבתא להתראות ולאחל להם שבוע טוב, היא לא נפרדת מהם ב"שלום", כרגיל, אלא היא אומרת להם: "תחת". וצוחקת, וצוחקת, וצוחקת... היא מרגישה שהיא הילדה הכי חכמה בעולם, כמובן.

ובכן, לפעמים אני קצת ככה. אני מוצאת פתאום איזו מילה שחסרה לי, ומתמלאת בחדוות ביטוי. אני חשה צורך לחקור כיצד ניתן לבטא אותה ובאילו הקשרים, צורך לחקור את משמעה ואת האופן בו היא קשורה במילים אחרות, לחקור כיצד אנשים אחרים משתמשים בה וכיצד השתמשו בה בעבר, ובעיקר להרגיל את עצמי להשתמש בה, כי אם אני כבר מוצאת מילה מלהיבה כל כך, אני רוצה לזכור אותה, אני רוצה לשלב אותה בהבנת העולם.

בצורה זו לימדתי את עצמי את המילה "אנארכיה" ואת המילה "אין-סוף". דבר דומה קרה לי עם הצירופים "ברוך השם" ו"בעזרת השם". גם את המילה "אמן" הכרתי כך, אבל בזהירות יתרה. ומי עוד? אילו מילים נוספות? אוה, מילים רבות, מילים רבות. אפשר למצוא ביניהן מילים גסות כמו "פסיכוט", "כס-אמק", "אחושרמוטה", ו"פוליטיקאי"; אפשר למצוא ביניהן את "הרמוניה" ו"כאוס"; אפשר למצוא ביניהן את התחילית "תיאו-" ואת התחילית "מונו-"; אפשר למצוא מילים הקורצות ללועזית כמו "אוטודידקטיקה", "דיאלקטיקה", "תיאולוגיה", "לוגיקה", "היסטוריה" ועוד; אפשר למצוא שם גם מילים עבריות כמו "מונח" ו"מושג", "המהום" ו"זמזום", "מולדת" ו"מכוֹרה", ועוד, ועוד...

ובכן, נדמה לי שזה (אולי, אולי) קורה לי עכשיו עם המילה "דיסוציאציה".

אני קצת מתרגשת.

שלום לך, "דיסוציאציה". ברוכה הבאה אל החיים שלי. בעצם, את כאן כבר המון שנים. אולי מאז שאני כאן. אבל רק עכשיו אני לומדת את שמך. אז שלום לך, "דיסוציאציה". טוב שנפגשנו. אולי עוד יהיה בינינו רומן לסבי סוער. ימים יגידו. אני מקווה שיהיה נעים להכיר.

יום א', י"ג בתשרי, תשס"ט