"אמלתרה"? "אמלתראות"? "קורה או מערכת קורות להחזקת התקרה" (מילון אבן-שושן המרוכז, 2004)

יום חמישי

שפה וחכמה

"שפה" היא מילה טובה. היא מילה חכמה. היא מביעה חכמה.

היא השפה בה אנו משוחחים זה עם זה (השפה העברית, שפת הסימנים); והיא גם קצה הדברים, גבול הדברים (שפת הים, שפת התהום).

היא תמיד בינינו. תמיד בנו. היא נעוצה בנו, חלק מאיתנו, גוף ונפש (אולי אצל נשים כפליים, או אחרת, בכל אופן אחרת). ועם זאת, היא תמיד עם רגל אחת באינסוף, בלא-ידוע, בכאוס\הרמוניה\בריאה.

אם אחת או יותר משלוש האפשרויות האלה (כאוס, הרמוניה, בריאה) מיותרת בעיניכם, אתם מוזמנים למחוק כאוות נפשכם, או להקיף את האפשרות הנכונה לכם, או מה שזה לא יהיה שהיו עושים בביה"ס.

דווקא חיבבתי את התרגיל הזה בביה"ס. בעיקר משום שהצלחתי בו. אבל אלה לא "סתם" מילים. לא רצף אותיות ללא משמעות, לא פרטים במכונה חסרת רגש. אלה מילים. מילים של ממש. אלה אפשרויות. כאוס. הרמוניה. בריאה. שפה.

שם, בביה"ס, בשם השפה, לימדו אותי לבדוק במילון תחילה – ולהרהר אחר-כך.

יום ה', כ"ח בכסלו, תשס"ט

אין תגובות: