אני מפוכחת. אוי ואבוי, אני מפוכחת. חמור מכך: אני מפוכחת, אני ערה מזה זמן רב, ואפילו שתיתי קפה. חמור מאוד. המוח מתחיל לזמזם. כמו להקת צרעות. כמו צרעות ש"מתלבשת" על דבורה, יוצרות מעצמן כדור סביבה, ורוטטות, ורוטטות, ורוטטות, עד שחום גופן עולה. זו תופעה טבעית. זו עובדה ביולוגית. הן מסוגלות לסבול חום של חמישים מעלות בערך. הדבורה מסוגלת לסבול חום של ארבעים מעלות בערך. הן סוגרות עליה, הן רוטטות, חום גופן מתפרץ. הדבורה היא דבורה אפויה. אלה החיים בחיק הטבע. שאון אימים נשמע בתוך כדור הצרעות הזה. הקול הוא קול הכנפיים המהירות, החותכות את האוויר. אני לא ממציאה דבר. זו עובדה ביולוגית. והמוח שלי סוגר עליי. אני מפוכחת. המוח שלי רוטט. ישנה ביו-לוגיה במוח שלי. הוא מדבר. הוא תובע ממני הקשבה. שאון אימים. וחם.
יום ג', ט"ו בתשרי, תשס"ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה