טום סטופארד בעיתון. יונית לוי מראיינת אותו. ראיון קצר, שרובו תיאורי ההתרגשות של יונית, הרהוריה לגבי גדולתו של סטופארד וכד'. ראיון קצרצר. למעשה, משתמע מהמבנה של הראיון שהיא דיברה איתו חמש או עשר דקות בלבד לפני שהוא הסתלק, והיתה עסוקה מדי בהסדרת קצב פעימות הלב. אי-אפשר לומר אני לא מזדהה איתה, אבל הראיון הוא רק ראיונצ'יק, וחבל. נו, בכל זאת: ראיון עם טום סטופארד בעיתון סוף השבוע. טוב מאוד, יונית. טוב מאוד. רק האסון הקטן שלי מפריע לי להנות כראוי מההישג שלך.
אוי, יבאבו יבאבה. אני חשה אשמה כשאני נזכרת ביום ההוא, בו פגשתי את סטופארד. מאז אותו יום אני מקדישה זמן רב מהרגיל כדי ללמוד איך לא להתרגש כל כך במצבים כאלה, לפחות לא עד כדי אובדן השליטה המילולית, עד כדי הדחקת המודעות החברתית לקיבינימט. בין היתר, אני מנסה לענות על השאלה "איך ראוי היה לגשת אל האיש הזה?". מצאתי לה תשובות רבות, וגם פיתחתי אובססיה קטנה, שהפכה במהרה לכלי ניתוחי מרנין. הדמיון שלי הפיק כל מיני חלופות שונות ומשונות לאירועי אותו יום, וכל אחת מהן צופנת בחובה שעשוע רב.היום, במהלך קריאת הראיונצ'יק, נחתה עליי חלופה נוספת, כמו איזה נס. חשבתי לעצמי: יכולתי לגשת אל האדון בנימוס, ולומר לו "אני חייבת לך, בגלל מה שכתבת ובגלל הרוח שמשתמעת ממה שכתבת. בא לי לעשות משהו נחמד בעבורך. אני לא יכולה להציע לך הרבה, בטח שלא מיליון דולר, אבל אני יכולה להציע לך שיחה נעימה על יהדות, על כתיבה ועל הקשר ביניהן. אני לא אקדמאית ולא ידענית גדולה בענייני רבנים, אבל זה נושא שמעסיק אותי ונדמה לי שהשיחה תמצא חן בעיניך".
אני מחבבת את החלופה הזו משום שיש בה מידה של כנות ומשום שהיא כוללת התחייבות שרק ספק אם הייתי מצליחה לעמוד בה. אבל זו לא החלופה האהובה עליי. החלופה האהובה עליי היא שאלה פשוטה. יכולתי לגשת אל האדון בנימוס, ולשאול אותו אם בא לו "to hang out" (סליחה, אני לא מצליחה למצוא תרגום מוצלח לביטוי הזה, לפחות לא ככה, בשלוף). הייתי מציעה, ייתכן שההצעה היתה מרשימה אותו, ויתכן שהיה מסכים. אם היה מסכים - מה טוב. אפשר היה להמשיך ברוגע, בסבבה. אם לא - גם בסדר. הייתי מודה לו, בין היתר על הסרט "ברזיל", אומרת לו משהו נחמד, משעשע למחצה, וזהו. חוזרת הביתה בידיעה שדיברתי עם טום סטופארד כמו שבני אדם מדברים זה עם זה.
אני רוצה לדבר עם בני אדם כמו שבני אדם מדברים זה עם זה. לא כמו שבני אדם נובחים זה על זה, לא כמו שבני אדם מדברים זה אל זה, לא כמו שבני אדם משתלחים זה בזה, לא כמו שבני אדם מתעלמים זה מזה. אני רוצה לדבר עם בני אדם כמו שבני אדם מדברים זה עם זה.
וגם: שבת שלום.
יום ו', י' בסיוון, תשס"ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה